ב
כלי קודש

✓ בחינם✓ ללא הגבלה✓ בלי פרסומות

הרבה כלים כאלה ברשת מוגבלים ומלאים בפרסומות. כאן לא, וגם בלי הרשמה – מתוך רצון לעשות חסד.

סדר הנחת תפילין, עם תזכורת לפני השקיעה

הברכות, של יד ושל ראש, ארבע הפרשיות וקריאת שמע, מול העיניים בטלפון. ולמעלה: עד מתי מניחים היום במקום שלכם, ותזכורת שלא תפספסו יום.

בודק את השקיעה אצלכם…

0נקודותצעד ראשון

איך צוברים נקודות
  • +10 על כל יום שמניחים.
  • בונוס רצף: 3 ימים +15 · שבוע +40 · 18 ימים (ח"י) +100 · 40 יום +250 · 100 יום +700.
  • חוזרים אחרי נפילה? +30 מיד, וכל בונוסי הרצף שאחרי החזרה כפולים. מי שחוזר הוא הגיבור האמיתי.
  • שבת, חג ויום שהייתם פטורים (מחלה, אונס, יום קשה בנפש – למשל מי שסוחב פוסט טראומה ואין לו כוח היום) לא שוברים את הרצף ולא מורידים כלום. גם מי שפטור עושה רצון ה'.
  • אף פעם לא "נכשלים". יום שלא יצא – הקב"ה אוהב אותך באותה אהבה, והעיקר לחזור מחר.
  • יום שלא סימנתם בזמן – לוחצים עליו בשורת השבוע.

התזכורת שלי

בוחרים מתי להזכיר, ומוסיפים ליומן בטלפון. ההתראה לפני השקיעה זזה לבד כל יום לפי השקיעה במקום שבחרתם.

מה עובד איפה, בכנות: היומן מזכיר תמיד, גם כשהאתר סגור, באייפון ובאנדרואיד. ההתראות מהאתר ומסך התפילין עובדים כשהדף פתוח או מותקן במסך הבית. תזכורת שעובדת תמיד ונעילה של כל הטלפון, עד שמסמנים "הנחתי", יש באפליקציה לאנדרואיד ⬇באפליקציה לאנדרואיד. ובאייפון: נעילת אפליקציות עד שמניחים תפילין.
שהטלפון יפתח את הדף לבד בשעה שבחרתם

אייפון (אפליקציית "קיצורים", מובנית):

  1. קיצורים ← אוטומציה ← אוטומציה חדשה ← "שעה ביום".
  2. בוחרים שעה (למשל 07:30), כל יום, ו"הפעל מיד".
  3. פעולה: "פתח כתובות URL" ← hakelim.com/kodesh/tefillin/

סמסונג (מצבים ושגרות, מובנה):

  1. הגדרות ← מצבים ושגרות ← שגרות ← הוספה (+).
  2. "אם": שעה ← 07:30, ימים א–ו.
  3. "אז": אפליקציות ← פתח אפליקציה ← כרום, או האתר שהתקנתם במסך הבית.

📱 אפליקציית התזכורת לאנדרואיד

מה שאתר לא יכול לעשות: תזכורת מדויקת כל יום לפני השקיעה, גם כשהכול סגור. ואם בוחרים, הטלפון ננעל עד שמסמנים "הנחתי".

המסך הראשי של האפליקציה: השקיעה היום, כפתור הנחתי היום, שורת השבוע והתזכורות
המסך הראשי
מסך הנעילה: עוד לא הנחת תפילין היום, עם כפתור הנחתי, שיחת חירום וטלפון
מסך הנעילה (רק אם בחרתם)
⬇️ להוריד את האפליקציהאנדרואיד 8 ומעלה · 3.4MB · בחינם

יש לך אייפון? כך נועלים אפליקציות עד שמניחים ←
בלי להוריד אפליקציה: מצלמים עם תפילין, והאפליקציות שבחרת נפתחות להיום.

במחשב? פותחים את הדף הזה בטלפון אנדרואיד ומורידים משם.

איך מתקינים (פעם אחת, דקה)
  1. לוחצים על הכפתור, והקובץ יורד לטלפון.
  2. פותחים אותו מההתראה של ההורדה (או מ"הורדות").
  3. אנדרואיד שואל אם לאפשר התקנה מהדפדפן: "הגדרות" ← מדליקים "אפשר ממקור זה" ← חוזרים ← "התקנה".
  4. אם Play Protect אומר שהאפליקציה לא מוכרת: "פרטים נוספים" ← "להתקין בכל זאת".
  5. פותחים את "תפילין", בוחרים עיר או "המיקום שלי", ומדליקים מה שרוצים.

למה אנדרואיד שואל: האפליקציה עוד לא בחנות Google Play (היא בדרך לשם), וכל אפליקציה שמורידים מחוץ לחנות מקבלת את השאלה הזאת. היא מבקשת רק את מה שהיא צריכה: התראות, שעון מעורר מדויק, מיקום משוער לשעת השקיעה, הצגה מעל אפליקציות אחרות למסך הנעילה, מצלמה רק אם בוחרים פתיחה בסרטון קצר (צילום חי בלבד, בלי גלריה, ושום סרטון לא נשמר), ומיקום מדויק רק אם בוחרים פתיחה בבית הכנסת (נבדק בטלפון בלבד). אין לה גישה לאנשי קשר, לתמונות או לקבצים.

שאלות של כל יום, תשובות קצרות

לא צריך להיות מושלם כדי להניח תפילין. הנה מה שאנשים באמת שואלים, בקיצור. הכי חשוב לזכור: גם שתי דקות עם שמע ישראל – זו מצווה שלמה.

לא הנחתי בבוקר. פספסתי?

לא. אפשר להניח בכל שעה עד השקיעה – בצהריים, בעבודה, בדרך. הכי יפה להניח עם תפילת מנחה. אבל אם אתה חושש שתשכח עד אז, תניח עכשיו.

אין לי זמן להתפלל, ואין מניין. שווה בכלל להניח?

בטח. תפילין זו מצווה בפני עצמה. היא לא תלויה במניין, וגם לא בתפילה שלמה. עצם ההנחה היא המצווה. מניחים, מברכים, אומרים שמע ישראל (ואם יש זמן – גם את הפרשיות), ומורידים. גם שתי דקות זה קיום מלא.

התפללתי בלי תפילין. זה נורא?

לא. תפילה ותפילין הן שתי מצוות נפרדות. כשאין ברירה מתפללים בלי תפילין, ומניחים כשמזדמן באותו יום, עד השקיעה.

השקיעה כבר עברה. מה עכשיו?

מניחים עד השקיעה. מי שממש לא הספיק, יכול עוד להניח עד צאת הכוכבים, אבל בלי ברכה. ואם גם זה עבר – מחר ממשיכים, בלי להלקות את עצמך.

כואבת לי היד (למשל אחרי חיסון), או שכואב לי הראש

לא צריך להישאר עם התפילין הרבה זמן. מניחים, אומרים שמע ישראל, ואפשר להוריד. מי שהראש כואב לו כל כך שאי אפשר אפילו לרגע – מניח לפחות של יד.

היד שלי בגבס

מי שהיד שעליה מניחים מגובסת – פטור מתפילין של יד, ולא מניחים במקומה על היד השנייה. מניחים רק תפילין של ראש. ספרדים מברכים עליה "על מצות תפילין".

אני בבית חולים עם עירוי ביד

אם העירוי לא נמצא במקום שבו מונח הבית (על השריר של הזרוע) – מניחים ומברכים כרגיל. הרצועה יכולה לעבור מעל המדבקות. אם העירוי בדיוק במקום הבית – מניחים בלי ברכה.

שכחתי את התפילין שלי

אפשר להניח תפילין של חבר. נהוג שמותר גם בלי לשאול אותו, כמו בטלית (רמ"א או"ח יד, ד). ומי שמניח ביד ימין ושכח את שלו – עדיף שיניח תפילין רגילות של חבר, מאשר שלא יניח בכלל.

התפילין נפלו לי על הרצפה

לא להיבהל. מרימים, מנשקים, ונוהגים לתת צדקה. יש שנוהגים לתת סכום כמו מחיר הארוחות של אותו יום.

אפשר להשאיר את התפילין ברכב?

עדיף שלא בימים חמים. החום בתוך רכב סגור בקיץ יכול לפגוע בקלף ובבתים. ואם קרה, ורואים שהבית התעקם או נמס – כדאי להראות לסופר סת"ם.

יש לי אייפון. אפשר לנעול אפליקציות עד שמניחים תפילין?

כן, בלי להוריד אפליקציה. בדף "נעילת אפליקציות באייפון" בונים פעם אחת אוטומציה של 3 פעולות באפליקציית קיצורים. מעכשיו, כשפותחים וואטסאפ, יוטיוב או כל אפליקציה שבחרתם, נפתח במקומה דף עם מצלמה עד שמצלמים את עצמכם עם תפילין. זה נועל אפליקציות שבחרתם ולא את כל הטלפון, ובשבת ובחג לא נועל. להגדרה באייפון ←

התשובות לפי פסקי השולחן ערוך ותשובות של פוסקים בדורנו. בכל מקרה מיוחד – שואלים רב.

בס"ד

הנחת תפילין

שלב אחרי שלב, עם הברכות

לשם ייחוד, למי שנוהג לומר לפני ההנחה

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ וְהֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע. וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ. קַדֶּשׁ־לִי. וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן יִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר־לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל־הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲווֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל־הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה־בָנוּ יֵצֶר הָרָע וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת־ה' כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבֵנוּ. וִיהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל־פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אָמֵן סֶלָה:

לשם ייחוד, למי שנוהג לומר לפני ההנחה

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּיָדִי וּבְרֹאשִׁי, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ: (דברים יא יח) וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְצִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָנִיחַ אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּד שְׁמוֹ וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַלֵּב, וְעַל הָרֹאשׁ כְּנֶגֶד הַמֹּחַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. וַהֲרֵינִי מוּכָן לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל מִצְוַת הַתְּפִלִּין, וַהֲרֵינִי מְכַוֵּן לִפְטֹר בִּבְרָכָה זוֹ תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכָל הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בַּהֲנָחַת הַתְּפִלִּין וּבַבְּרָכָה. וִיהִי נֹעַם אֲ-דֹנָי אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

1 2 3 3 2 4
1 של יד וברכה · 2 שבע כריכות על הזרוע · 3 של ראש וברכה · 4 האצבע וכף היד 1 של יד וברכה · 2 מיד של ראש, בלי ברכה · 3 שבע כריכות על הזרוע · 4 האצבע וכף היד 1 של יד וברכה, בישיבה · 2 שבע כריכות על הזרוע · 3 קמים, של ראש בלי ברכה · 4 האצבע וכף היד

1. עומדים או יושבים

מניחים את שתיהן בעמידה, גם את של יד (רמ"א, שו"ע או"ח כה, יא; משנה ברורה שם).

לפי פשט השולחן ערוך מניחים ומברכים בעמידה, גם את של יד. כך היה המנהג הקדום במרוקו ובקהילות רבות. רבים מהספרדים נוהגים כמו עדות המזרח, לשבת בשל יד – כל אחד לפי מנהג אבותיו.

את של יד מניחים, מברכים ומהדקים בישיבה, ואת של ראש בעמידה (על פי הזוהר והמקובלים, וכך פוסקים הבן איש חי וכף החיים).

2. תפילין של יד

מניחים על השריר של הזרוע ביד שמאל (מי שכותב ביד שמאל, מניח ביד ימין), כשהבית נוטה מעט כלפי הלב. מברכים אחרי שהבית על הזרוע, לפני שמהדקים (שו"ע או"ח כה, ח):

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

הברכה הזאת פוטרת גם את של ראש (שו"ע כה, ה). לכן מכאן ועד שהתפילין של ראש מהודקות – לא מדברים ולא מפסיקים.

מכאן ועד אחרי הברכה על של ראש – לא מדברים ולא מפסיקים.

3. הכריכות ותפילין של ראש

מהדקים את הקשר על הזרוע, וכורכים שבע כריכות סביב הזרוע (כך נוהגים ברוב הקהילות, כמנהג האר"י; משנה ברורה כה, ס"ק לח).

מניחים את של ראש. לפני שמהדקים אותה על הראש מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

ומיד אחרי ההידוק:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

מהדקים את הקשר על הזרוע, ומיד, עוד לפני הכריכות על הזרוע, מניחים את של ראש ומהדקים אותה – בלי ברכה. כך פסק השולחן ערוך: "אחר שקשר של יד על הזרוע יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע" (או"ח כה, יא). רק אחרי שהתפילין של ראש מהודקות ומסודרות, כורכים שבע כריכות סביב הזרוע.

מהדקים את הקשר על הזרוע, וכורכים שבע כריכות סביב הזרוע – עוד לפני של ראש. כך נהג האר"י, כי הכריכות הן חלק מהמצווה ואינן הפסק (משנה ברורה כה, ס"ק לח). הכריכות אינן מעכבות, אבל כך מהדרים.

קמים, מניחים את של ראש ומהדקים אותה – בלי ברכה.

רק מי שדיבר או הסיח את דעתו בין של יד לשל ראש, מברך על של ראש (שו"ע כה, ט):

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

איפה בדיוק של ראש: כל הבית מונח על המקום שבו השערות מתחילות לצמוח ומעלה – גם הקצה התחתון שלו לא יורד אל המצח – וממורכז באמצע, מול בין העיניים. הקשר מאחור, על העורף, באמצע.

4. הכריכות על האצבע: וארשתיך

גומרים את של יד: כורכים שלוש כריכות על האצבע האמצעית (כל קהילה לפי מנהגה בצורת הכריכה, שו"ע או"ח כז, ח), ואומרים:

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת־ה':

ומה שנשאר מהרצועה כורכים סביב כף היד עד הסוף.

מה הכוונה: אירוסין עם הקב"ה

הפסוקים האלה מספר הושע (ב, כא–כב) הם לשון של אירוסין. הקב"ה אומר לכל אחד מאיתנו: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי" – אני מקדש אותך אליי, ולא לזמן קצר, אלא "לְעוֹלָם".

הרצועה שנכרכת סביב האצבע היא כמו טבעת הקידושין. בכל בוקר מחדש אנחנו נקשרים אליו, בקשר של צדק ומשפט, של חסד ורחמים ושל אמונה. והאהבה הזאת לא תלויה בהצלחות שלנו: גם אחרי ימים קשים הוא מחכה לנו באותה אהבה, כמו חתן לכלה.

זו כל התפילין: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ" – קשר הדוק, צמוד ללב ולמוח. וחז"ל אומרים שגם הקב"ה כביכול מניח תפילין, וכתוב בהן "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (ברכות ו, א). אנחנו קושרים אותו אלינו, והוא קושר אותנו אליו.

5. הפרשיות

אחרי ההנחה אומרים את פרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך", כך שבכל יום נאמרות כל ארבע הפרשיות שכתובות בתפילין (את "שמע" ו"והיה אם שמוע" אומרים בקריאת שמע). מי שאין לו זמן לפני התפילה, אומר אותן אחריה.

לקדש ווהיה כי יביאך ⬇ · לקריאת שמע ⬇

קדש והיה כי יביאך

שתי הפרשיות שבתפילין שאומרים אחרי ההנחה, מתוך התורה

קַדֶּשׁ לִי שמות יג, א–י

וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם זָכוֹר אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: וְהָיָה כִי־יְבִיאֲךָ ה' אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה': מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא־יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל־גְּבֻלֶךָ: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל־יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם: וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ שמות יג, יא–טז

וְהָיָה כִּי־יְבִאֲךָ ה' אֶל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: וְהַעֲבַרְתָּ כָל־פֶּטֶר־רֶחֶם לַה' וְכָל־פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה': וְכָל־פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם־לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: וְהָיָה כִּי־יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה־זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: וַיְהִי כִּי־הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד־בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל־כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל־פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל־בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: וְהָיָה לְאוֹת עַל־יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם:

קריאת שמע

שמע והיה אם שמוע הן גם שתי הפרשיות האחרות שבתפילין

מכסים את העיניים ביד ימין ואומרים בכוונה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דברים ו, ד–ט

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד:

בלחש:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ דברים יא, יג–כא

וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף־ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת־הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם אֶת־דְּבָרַי אֵלֶּה עַל־לְבַבְכֶם וְעַל־נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל־יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל־הָאָרֶץ:

וַיֹּאמֶר במדבר טו, לז–מא

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־כָּל־מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא־תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר־אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם: אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם:

וממשיכים מיד, בלי הפסק:

ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת.

להמשיך לתפילה עם התפילין

שחרית או מנחה בסידור המלא (ספריא), בנוסח שבחרתם

הנוסח מתוך התורה והסידור. בכל שאלה למעשה – לפי המנהג שלכם והרב.

סדר הנחת תפילין, שלב אחרי שלב

מניחים קודם את של יד: על השריר של הזרוע השמאלית (איטר יד – על הימנית), הבית נוטה מעט אל הלב. מברכים "להניח תפילין" אחרי שהבית על הזרוע ולפני שמהדקים. אחר כך מניחים את של ראש, כשכל הבית מעל המקום שבו מתחילות השערות, באמצע. בסוף כורכים שלוש כריכות על האצבע האמצעית ואומרים "וארשתיך לי לעולם", ואת מה שנשאר כורכים סביב כף היד.

אשכנז, ספרדים ועדות המזרח: מה ההבדל

אשכנז (וגם המתפללים בנוסח ספרד): מניחים את שתיהן בעמידה. מברכים "להניח" על של יד, כורכים שבע כריכות על הזרוע, ועל של ראש מברכים "על מצות תפילין" ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ספרדים לפי השולחן ערוך: ברכה אחת, "להניח", פוטרת את שתיהן. מהדקים את של יד ומיד מניחים את של ראש, ורק אחר כך כורכים את שבע הכריכות על הזרוע (שו"ע או"ח כה, יא). עדות המזרח לפי הקבלה: את של יד מניחים ומברכים בישיבה, כורכים שבע כריכות על הזרוע עוד לפני של ראש, ואת של ראש מניחים בעמידה בלי ברכה. אצל הספרדים ועדות המזרח לא מדברים בין של יד לשל ראש. מי שדיבר, מברך על של ראש "על מצות תפילין". בוחרים למעלה את המנהג שלכם, והסדר, הברכות והאיור מתחלפים לפיו.

עד מתי מניחים תפילין היום

זמן תפילין הוא ביום: מהשעה שנקראת "משיכיר", כשאפשר להכיר אדם מוכר ממרחק קצר, ועד השקיעה. יש פוסקים בדורנו שמחשבים את משיכיר מוקדם יותר, 66 דקות זמניות לפני הנץ (עלות השחר 72 דקות לפני הנץ, ועוד 6 דקות), והכלי מראה גם את השעה הזאת. שני הזמנים משתנים כל יום ובכל מקום, ולכן הכלי שלמעלה מחשב אותם לפי המיקום שלכם ומראה כמה זמן נשאר עד השקיעה. מי שלא הספיק בבוקר יכול להניח בכל שעה עד השקיעה, גם בעבודה או בדרך.

תזכורת להנחת תפילין שלא מפספסת יום

מסמנים בכל יום "הנחתי", ורואים את הרצף, הנקודות והדרגה. שבתות וחגים, שבהם לא מניחים תפילין, לא שוברים אותו, וגם לא יום שבו הייתם פטורים. מי שחוזר אחרי הפסקה מקבל בונוס חזרה, וכל בונוסי הרצף אחריו כפולים: המטרה היא לחזור, לא להיות מושלמים. התזכורת נכנסת ליומן של הטלפון לחצי שנה קדימה: בבוקר, בצהריים אם רוצים, ולפני השקיעה בשעה שזזה עם השקיעה. מי שרוצה יותר מתזכורת מפעיל את מסך התפילין: בכל כניסה לדף בשעות שבחר, עד שלא סימן שהניח, נפתח מסך מלא עם הברכה ושמע ישראל.

ארבע הפרשיות וקריאת שמע

בתפילין כתובות ארבע פרשיות: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. נוהגים לומר את כולן בכל יום. את קדש ווהיה כי יביאך אומרים אחרי ההנחה, ואת שמע ווהיה אם שמוע בקריאת שמע. מי שמניח בלי להתפלל אומר לפחות את פסוק שמע ישראל. כל הפרשיות כאן בדף, בנוסח שבחרתם ובאות גדולה, ומשם ממשיכים לשחרית או למנחה בסידור המלא.

שאלות ותשובות

עד מתי מניחים תפילין?

עד השקיעה. מי שלא הספיק בבוקר יכול להניח בכל שעה ביום, גם בצהריים או בדרך. הכלי בדף מראה את השקיעה היום לפי המיקום שלכם וכמה זמן נשאר. מי שהגיע אחרי השקיעה ולא הניח, שואל רב מה עושים.

מאיזו שעה אפשר להניח תפילין בבוקר?

מ"משיכיר" – הזמן שבו כבר אפשר להכיר אדם מוכר ממרחק קצר, בערך שלושת רבעי שעה עד שעה לפני הנץ. השעה המדויקת אצלכם מופיעה למעלה בדף, ליד השקיעה. יש פוסקים בדורנו שמחשבים מוקדם יותר, 66 דקות זמניות לפני הנץ, והכלי מראה גם את השעה הזאת.

מה עושה מי שהיד שלו בגבס?

מי שהיד שעליה מניחים מגובסת פטור מתפילין של יד, ולא מניח על היד השנייה. הוא מניח רק תפילין של ראש. ספרדים מברכים עליה "על מצות תפילין".

אפשר להניח תפילין בלי להתפלל?

כן. תפילין היא מצווה בפני עצמה, לא תלויה במניין או בתפילה. מניחים, מברכים, אומרים שמע ישראל, ואם יש זמן גם את הפרשיות. גם כמה דקות הן קיום מלא של המצווה.

לא הנחתי תפילין בבוקר. אפשר להניח בצהריים?

כן. אפשר להניח בכל שעה עד השקיעה, גם בעבודה או בדרך. הכי יפה עם תפילת מנחה, אבל מי שחושש שישכח מניח מיד.

מה סדר הנחת תפילין?

של יד קודם: מניחים על הזרוע ומברכים "להניח תפילין" לפני ההידוק. אחר כך של ראש, ובסוף שלוש כריכות על האצבע עם "וארשתיך לי". באשכנז כורכים את שבע הכריכות על הזרוע לפני של ראש ומברכים על של ראש "על מצות תפילין". אצל הספרדים לפי השו"ע מניחים את של ראש מיד אחרי ההידוק ורק אחר כך כורכים על הזרוע, וברכה אחת פוטרת את שתיהן. בהורדה – קודם של ראש ואחר כך של יד.

מה אומרים כשכורכים את התפילין על האצבע?

כורכים שלוש כריכות על האצבע האמצעית ואומרים "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה וידעת את ה׳" (הושע ב, כא–כב). אלה פסוקי אירוסין: הרצועה כמו טבעת, ובכל בוקר נקשרים מחדש לקב"ה באהבה. כך אומרים באשכנז, בספרד ובעדות המזרח.

מניחים תפילין בעמידה או בישיבה?

באשכנז מניחים את שתיהן בעמידה (רמ"א או"ח כה, יא). לפי פשט השולחן ערוך גם הספרדים מניחים ומברכים בעמידה, וכך היה המנהג הקדום במרוקו. עדות המזרח, על פי הקבלה, מניחים ומברכים על של יד בישיבה, ואת של ראש בעמידה. כל אחד לפי מנהג אבותיו.

מניחים תפילין בשבת, בחג ובחול המועד?

בשבת וביום טוב לא מניחים. בחול המועד יש מנהגים שונים, ובארץ ישראל רוב הנוהגים לא מניחים – כל אחד לפי מנהגו. בתשעה באב מניחים במנחה ולא בבוקר. הכלי יודע את הימים האלה ולא מזכיר בהם.

איך עובדת התזכורת? היא נועלת את הטלפון?

התזכורת נכנסת ליומן של הטלפון לחצי שנה, ומזכירה גם כשהאתר סגור. מסך התפילין נפתח כשנכנסים לדף או לאתר שמותקן במסך הבית, עד שמסמנים "הנחתי". לתזכורת שעובדת תמיד ולנעילה של כל הטלפון יש אפליקציה לאנדרואיד, שמורידים מהדף בחינם. הכול נשמר רק בטלפון שלכם.

כל כמה זמן בודקים תפילין?

לדעת השולחן ערוך, תפילין שנקנו מסופר אמין לא חייבים לבדוק כל עוד לא קרה להן כלום. רבים בכל זאת נוהגים לבדוק אצל סופר סת"ם פעמיים בשבע שנים, ויש שבודקים כל שנה בחודש אלול. וחובה לבדוק אם נרטבו, נשרפו בחום (למשל ברכב בקיץ) או שהבית נסדק. ממלאים בדף מתי נבדקו לאחרונה, והכלי מראה מתי הבדיקה הבאה.

עוד כלים בחינם שאולי יעזרו

לכל הכלים של ״כלי קודש״ ←

הכלי עזר לך?

💡 יש לך רעיון איך לשפר? אשמח מאוד

או לכתוב לי בווטסאפ. אפשר לשלוח גם בלי שם ובלי פרטים. אם השארת פרטים, הם נשמרים אצלי בלבד, רק כדי לחזור אליך. פרטיות

אני קורא כל הצעה, בשמחה ובתודה. מה שייבנה בעקבות הצעה שלך יופיע כאן, ברשימה "שופר בזכותכם". מה כבר שיפרנו בכלים אחרים ←